*** Scroll down to see the English version . ) -איך אתם גרים כל כך רחוק?שואלים אותי. -רחוק ממה? אני עונה בשאלה. -רחוק מעיר גדולה. רחוק מהציוויליזציה. -אין פה כלום, אומרים לי. -יש פה הכל, אני עונה בלב . כי לך תתווכח על מה זה כלום ומה זה הכל...... בהגיון אני יודעת שזה רחוק אבל אני כבר לא מרגישה את זה. אני כבר לא חושבת על זה ככה, אני רגילה . רגילה לשקט שיש סביבי. זה כל כך נורמלי! בלי מכוניות, בלי צפירות וצעקות, בלי פקקי תנועה, בלי בעיות חניה, בלי זיהום אויר. בלי חנויות, בל

** scroll down to the English version . עליתי לקומה 16. תל אביב. איזה נוף מדהים. גגות עד האופק ומיליוני דודי שמש. 50 גוונים של אפור 😉. אפשר היה לראות אפילו את הים מרחוק. עמדתי שם מוקסמת והרגשתי הו....כה רחוקה מעצמי. מוזר להרגיש את שני הדברים האלה יחד. גם מוקסמת וגם מרוחקת. לא מקורקעת. רחוקה מהמקור. אדמה . יש אנשים שרואים באדמה ליכלוך. רוצים להתנתק ממנה, להתרומם ממנה, לשכוח אותה. לרצף את החצר בבטון או לכל הפחות בדשא סינטטי. דשא שלא מתייבש ולא צומח, לא מלכלך ואין בו חרק

***Scroll down for the English version איך להישאר צעיר צפיתי בסדרה הדקומנטרית "סודות האיזורים הכחולים " ומצאתי אותה מעוררת השראה...