חצי הכוס המלאה

***The Hebrew version followed by an English one.

חזרתי מביקור בישראל שהיה לא פשוט. מדינה במלחמה כבר שנה וחצי. המלחמה משפיעה על הכל וכשבאים מבחוץ פתאום רואים את זה מאד חזק. המתח, העצב, הכעס, יוקר המחיה, הריצה למקלט באישון לילה, החיילים, החטופים, ההפגנות. הצורך של הישראלים להספיק, להצליח, להשיג. הרצון של כולם לחיות בטוב, לחיות רגיל. סתם לחיות רגיל.

גם במישור האישי היה לי מורכב לראות את הורי מזדקנים והקושי שהמרחק יוצר.

פעם ראשונה שכל כך רציתי כבר לחזור הביתה. אל השקט שלי , אל העוגנים של חיי, לפשטות שיצרתי לי.

רציתי לחזור לארוחות הערב של רוני ושלי בהן אנחנו משיקים כוס יין ואומרים "לחיינו הטובים".🥂

כשאני מרגישה מרוקנת ואין בי רוח יצירתית אוכל הוא תמיד הנחמה המיידית.

מצויידת בידע העתיק של כל האמהות היהודיות לדורותיהן שאומר: "כשאתה שמח תאכל, כשאתה עצוב תאכל, כשאתה חולה תאכל" ....פניתי למטבח.

אין כמו עלי גפן ממולאים למלא את החסר, או חלק ממנו...

הגעתי ממש לתחילת הקיץ. יוני. הימים מתחממים במהירות וכבר אפשר ללכת לשחות בנהר.

השדות מתייבשים וזה הזמן לשתול גן ירק לפני שיהיה מאוחר .

יש לי בגינה שלוש שורות של גפנים. כרם קטן שהדייר הקודם השאיר אחריו.

שורה אחת ענבים ירוקים קטנטנים, שורה שניה ענבי מוסקט שחורים ליין ושורה שלישית ענבים אדומים ללא חרצנים, טעימים למות.

ממש עכשיו הגפן התעוררה

מתרדמת החורף והתחילה להוציא עלים . לזה אני מחכה. אני קוטפת את העלים הרכים ומכינה מהם עלי גפן ממולאים. מנה צמחונית בגירסה ים תיכונית.

סבלנות המילוי והגילגול.

ברור שאפשר לקנות עלי גפן משומרים כל יום בשנה, אבל אני דוקא אוהבת את העונתיות את הטריות שיש לה טעם מיוחד במינו. וכך שנים אני אורבת לעלי הגפן הצעירים ומכינה את המנה הזאת רק בתקופה שיש אותם. תגידו מגזימנית, תגידו עקשנית עם עקרונות... אז תגידו...אני מוצאת חן, היגיון וקסם בעונתיות. אני אוהבת לחכות לעלי הגפן שלי שיצמחו באביב כמו שאני מגדלת אבטיח בקיץ ולא מצפה לו בחורף.

אז יאללה....

קטפתי 60 עלים רכים ובהירים. משם עברתי לגן הירק לליקוט של כל עשבי התיבול שיש. פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, נענע, טרגון ואורגנו. וגם בצל ירוק, או עירית.

למילוי אני מטגנת בצל קצוץ דק מוסיפה כוס אורז וחופן נדיב של צנוברים, תבלינים(זרעי כוסברה טחונים, מלח, פלפל), קצת מים ואז את כל עשבי התיבול קצוצים. מבשלת חצי בישול ומצננת.

חולטת את עלי הגפן במים רותחים ומסננת. עכשיו מתחילה מלאכת הגילגול.

simple ...less is more

הסידור בסיר הוא כמו ציור או פסל עלי גפן ...דחוסים זה לזה שלא יזוזו בבישול.

Befor

After

משקה את הסיר במי לימון, שום וזרעי כוסברה. מכסה ומבשלת עד ש...מוכן.

מגישה עם ציזיקי, זיתים וירקות חתוכים וכוסית ארק.

אני אכין את זה כל שבוע בחודש הקרוב עד שעלי הגפן יהפכו קשים והגפן תתחיל לגדל ענבים.

אז אחכה לענבים שיבשילו בסוף הקיץ ולעלים הצעירים שוב בעוד שנה.

מלאה בעלי גפן ממולאים ובתקוה לפרץ יצירה חדש, מאחלת גם לכם קיץ נעים ורגוע.

כל טוב מהגינה

מיץ ענבים אמיתי

The Full Half-Glass

I just returned from a visit to Israel

— a visit that wasn’t easy. A country at war for a year and a half.

The war affects everything, and when you come from the outside, you see it so clearly:

the tension, the sadness, the anger, the cost of living, the middle-of-the-night dashes to shelters,

the soldiers, the hostages, the protests.

The urgency of Israelis to get things done, to succeed, to achieve.

The desire of everyone to live well — to live normally.

Just to live normally.

On a personal level, it was hard for me to see my parents aging and to feel the difficulty that distance creates.

For the first time, I truly longed to return home.

To my peace and quiet, the anchors of my life, the simplicity I’ve created for myself.

I wanted to return to the dinners Roni and I share, when we raise a glass of wine and say,

“To our good life.” 🥂

When I feel empty and creatively blocked, food is always my immediate comfort.

Armed with the ancient wisdom of all Jewish mothers throughout the generations, which says, "When you're happy—eat, when you're sad—eat, when you're sick—eat," I headed to the kitchen.

Nothing fills the void — or at least part of it — like stuffed grape leaves.

I arrived right at the start of summer. June.

The days are heating up quickly and it’s already warm enough to swim in the river.

The fields are drying out, and now is the time to plant a vegetable garden before it’s too late.

In my garden, I have three rows of grapevines — a small vineyard the previous tenant left behind.

One row of tiny green grapes, one of black muscat grapes for wine,

and a third row of seedless red grapes that are to die for.

Right now, the vine is waking up

from its winter slumber and beginning to grow leaves. This is what I wait for.

I pick the soft young leaves and use them to make stuffed grape leaves ,

a vegetarian dish with a Mediterranean twist.

Patience. Filling. Rolling.

Of course, you can buy preserved grape leaves any day of the year,

but I actually love the seasonality — the freshness that has its own unique flavor.

And so, for years, I’ve been lying in wait for the young vine leaves

and only make this dish during the time they’re available.

Call me dramatic, call me stubborn with principles… fine.

I find charm, logic, and beauty in seasonality.

I love waiting for my grape leaves to grow in the spring,

just like I grow watermelon in the summer and don’t expect it in the winter.

So, let’s go…

I picked 60 soft, pale leaves.

Then I headed to the vegetable garden to gather all the herbs I could find:

parsley, dill, cilantro, mint, tarragon, and oregano — plus green onion or chives.

For the filling i finely chop an onion, sauté it, add a cup of rice and a generous handful of pine nuts,

spices (ground coriander seeds, salt, pepper), a bit of water, and then all the chopped herbs.

Cook it halfway and let it cool.

I blanch the grape leaves in boiling water and drain them. Now begins the rolling work.

Arranging them in the pot is like painting or sculpting.

grape leaf rolls packed tightly so they don’t move during cooking.

I pour over the pot a mixture of water& lemon juice, garlic, salt, and coriander seeds.

Cover and cook until… done.

Serve with tzatziki, olives, chopped vegetables and a glass of Arak.

I’ll be making this every week for the next month

— until the grape leaves toughen and the vine begins growing grapes.

Then I’ll wait for the grapes to ripen at the end of summer,

and for the young leaves again — in a year.

Filled with stuffed grape leaves and hope for a new creative spark,

I wish you too a calm and pleasant summer.

All the best from the garden