מה זה בית?

***The Hebrew version followed by an English one.

אני זה הבית.

לכל מקום שאליו אני הולכת אני לוקחת איתי  את הבית שאני. 

ספרתי את מספר הבתים שגרתי בהם מאז שבגרתי -27 שיאוווו !!!! וזה לא כולל את כל ההרפתקאות שלי בעולם, חצי שנה פה וחצי שנה שם.....

אף פעם לא היתה לי תחושה של עקורת שורשים. תמיד הרגשתי בבית לא משנה איפה הייתי פיזית.

בית זה מטבח, זה שולחן ערוך ומזמין לסעודה. 

בית זה גינה וקשר  מיידי לאדמה. בית זה רוני.

אני מתרגלת מהר למקום הפיזי ,להשתנות, לכיוונים. פעם ישנה עם הראש למזרח ופעם עם הראש למערב. הלב תמיד נמצא במקום הנכון. הבטוח השלם.

במובן האנרגטי, הקוסמי יש לי היום שני מקומות בעולם שהם בית. 

האחד פה, איפה שאני נוכחת. 

השני המולדת. ארץ ישראל שכולנו קוראים לה הארץ. ב ה' הידיעה. 

שמתם לב שרק הישראלים קוראים למולדת שלהם "הארץ" אף פעם לא תשמעו הולנדי קורא להולנד הארץ, או אמריקאי שקורא לאמריקה הארץ . הם יכולים להגיד "הבית", אבל לא הארץ.

הארץ בית של היהודים מכל קצוות תבל , בית שלנו הישראלים שנולדו וגדלו בה. ארץ אהובה, מופלאה ובלתי אפשרית באותה נשימה.

אני לא קרועה בין הבתים. יש לי סנטר ברור.

אני באה והולכת ושוב באה והולכת... מרגישה די חופשיה בעולם הזה, מעיזה לעשות כרצוני. משתדלת לא לתת לרגשי אשמה מסוגים שונים לקבע אותי... כי בסופו של דבר של מי החיים האלה לעזעזל???

אני הבית.

בית=מטבח=אוכל🍴🥂

אנחנו המשפחה הישראלית היחידה פה. אני פותחת שולחן כל שבוע למשפחה שלי ולחברים. מבשלת אוכל של מאמות, לא צריך יותר מידי הכנות מראש, לא תוכלו להפתיע אותי או לתפוס אותי לא מוכנה אם פתאום יגיעו עוד כמה אורחים, תמיד יהיה מספיק....

אני זה סירים וסלטים. אוכל של בית, של שייכות, של זכרונות, מסורת ונחמה, חריף ושפע....

אני מאפשרת לנכד החצי אמריקאי שלי להיות חלק ממשפחה ישראלית על כל המשתמע מכך. מדברים עברית, חוגגים חגים, ארוחות שבת, ספונטניות, חוצפה ישראלית.

האמריקאים אומרים שאנחנו הישראלים גסי רוח, קולניים ומדברים עם הידיים. אני אומרת שאנחנו ישירים, כנים ועזי מצח (וגם קולניים ומדברים עם הידיים....).

משפחות אמריקאיות לרוב לא נפגשות כל שבוע. יש המון משפחות שנפגשות רק פעמים בודדות בשנה. הרבה פעמים הם עושים על האש וכל אחד לוקח צלחת ולא יושבים סביב שולחן. כלתי האמריקאית היתה נבוכה בהתחלה מהישיבה המשותפת, מהאינטימיות... היום היא כבר רגילה ואוהבת ומחכה לזה.

אצלנו זה רגיל. כמו בכל בית ישראלי - ככה זה!

כשחברים רואים את המארג המשפחתי שלנו הם גם רוצים. הם חושבים שזה יפה ומיוחד אולי הם קצת מקנאים? חבר איטלקי של הבן שלי אמר לי "תאמצי אותי, גם אני רוצה להיות צדיק"....

אני מאושרת כשהנכד שלי פתאום מגיע דרך השדות על אופניים עם חבר ואומר לו (באנגלית) "זה גם הבית שלי, אני יכול לעשות פה מה שאני רוצה" וצוחקת כשהוא מיד רעב ומבקש סנדביץ חביתה.

בית=אדמה=גן ירק🌱

בכל מקום שבו גרתי עשיתי לי גן ירק מאז שאני זוכרת את עצמי. לא התעצלתי. אדמה זה חשוב. אדמה זה שקט, זה חיבור. גן ירק זה ההווה וזה גם העתיד הקרוב. אבל אף פעם לא היתה לי כזאת אדמה כמו פה. המון אדמה. אדמה בלי סוף. אדמה פוריה, מניבה, נקייה, מייטיבה. אני מגדלת בגינה עגבניות, פלפלים ושום ומכינה למשפחה שלי מטבוחה חריפה, מעלפת חושים, שולחת אותם עם קופסאות הביתה...

כי הרי לשם כך התכנסנו.💜💙💚💛

I Am the Home

Wherever I go, I take with me the home that I am.

I counted the number of homes I have lived in since I became an adult—27! Wow! And that doesn't even include all my adventures around the world, six months here, six months there…

I've never felt uprooted. I have always felt at home, no matter where I was physically.

Home is a kitchen, a set table inviting you to a meal. Home is a garden and an immediate connection to the earth. Home is Roni.

I adapt quickly to physical spaces, to change, to different directions. Sometimes I sleep with my head facing east, sometimes west. But my heart is always in the right place—the safe, whole place.

Energetically, cosmically, I have two places in the world that are home.

One is here, where I am present. The other is my homeland—Israel, which we all call HaAretz (The Land) with The in capital

letters.

Have you ever noticed that only Israelis call their homeland "The Land"? You will never hear a Dutch person call Holland The Land, or an American refer to America as The Land. They might say home, but not The Land.

The Land is the home of Jews from all corners of the globe. It is the home of us Israelis, who were born and raised there—beloved, extraordinary, and impossible all at once.

I don’t feel torn between my homes. I have a clear center .I come and go, and then come and go again… I feel quite free in this world, daring to do as I please. I try not to let different kinds of guilt tie me down because, at the end of the day—whose life is this, anyway?

I Am the Home.

Home = Kitchen = Food

Every week, I set the table for my family and friends. I cook mama’s food—there’s no need for much preparation. You can’t surprise me or catch me unready, even if extra guests suddenly arrive—there will always be enough.

I am pots and salads. Food of home, of belonging, of memories, tradition, and comfort—spicy and abundant.

I make sure my half-American grandson is part of an Israeli family, with everything that entails. We speak Hebrew, celebrate holidays, have Shabbat dinners, embrace spontaneity, and embody Israeli chutzpah.

Americans say we Israelis are rude, loud, and talk with our hands. I say we are direct, honest, and bold (and, yes, also loud and talk with our hands…).

American families often don’t meet every week. Many only get together a few times a year. Often, they have barbecues where everyone takes a plate and doesn’t sit together at the table. At first, my American daughter-in-law was kind of embarrassed by our intimacy… but now she is used to it, loves it, and looks forward to it.

For us, this is normal. Like in every Israeli home—this is how it is!

When friends see our family dynamic, they want it too. They think it’s beautiful and special—maybe they’re even a little jealous? My son’s Italian friend once said to me, "Adopt me! I want to be a Zadik too!"

I am happiest when my grandson suddenly arrives through the fields on his bike with a friend and says (in English), "This is my home too; I can do whatever I want here." And I laugh when he immediately gets hungry and asks for an egg sandwich.

Home = Earth = Veggie Garden

Wherever I have lived, I have always made a vegetable garden, for as long as I can remember. I never got lazy. Earth is important. Earth is peace. Earth is connection.

A vegetable garden is the present, but also the near future. But I have never had land like I do here—so much land. Endless land. Fertile, generous, pure, and giving.

I grow tomatoes, peppers, and garlic in my garden and make spicy, mind-blowing matbucha for my family, sending them home with containers—because, after all, this is what we are here for. 💜💙💚💛

#home #whatishome #lifestyle #linvingfaraway #israelifamily #veggiegarden