ארבע עונות - סתיו
- carmel's point of view
- 14 באוק׳
- זמן קריאה 5 דקות
**Scroll down for the English version 👇
הסתיו בא כמו אורח עדין ,לא דופק, פשוט נכנס.
הוא מביא איתו ריח של אדמה רטובה ושל זמן שחולף.
העלים משילים עצמם בשקט, בלי דרמה. איזה דרך מרהיבה להפרד.
הימים קצרים, האור נוזל מהר,
אבל יש בו חמימות אחרת, פנימית, לא של שמש אלא של לב.
הסתיו הוא לא סוף, אלא רגע של אמת. רגע שבו הטבע מדגים לנו איך לשחרר.
עכשיו סתיו🍂🍁
ספטמבר אוקטובר נובמבר.
החום הגדול מתפוגג ומזג האויר נהייה מעניין.
יום שמש, יום מעונן, יום גשום ויום מעורבב: שמש-מעוננ-גשם, קשתות בענן תמיד מרגשות אותי. פלא הבריאה. מדע וקסם טהור.
כל מה שצריך זה קרני שמש ורסיסי מים ✨
הנשימה נעתקת וכהרף עין הכל נעלם....
השינויים בצבעי העלים נובעים מירידה בכמות האור, העץ מפסיק לייצר כלורופיל ואז נחשפים הפיגמנטים האחרים שכבר היו בעלה.
הצהוב, הכתום והאדום.
העלים לא נצבעים, הם פשוט חושפים את יופיים האמיתי שהיה חבוי כל הקיץ.
יורד גשם אבל האנשים לא חוששים ממנו. הילדים נרטבים עד העצמות מסתובבים בגשם, קופצים לשלולית, משחקים בחורשה. ההורים שלהם לא מודאגים, לא אומרים להם- כנסו מהר הביתה, אתם תתקררו, אוי ואבוי למה הרטבתם את הנעליים....
אנשי ההרים המחוספסים לא מפחדים ממזג אויר, יודעים כל כך יפה להסתדר. לכבד את הטבע לקרוא סימנים.
אני לומדת מהם לסמוך על הנכד הקטן שלי, לתת לו להיות חופשי, נועז ,פראי, מלא בוץ.
להאמין בתחושות הבטן שלי, להיות ערה לתנודות העדינות בטבע שמתרחשות בכל רגע נתון.
אני מזמינה עצי הסקה, עורמת אותם בפתח הבית. מוציאה את הגנרטור מהמחסן, פנסים, בטריות, בקבוקי מים גדולים ומכינה סטוק של אוכל יבש (פסטה שימורים קמח) למקרה של הפסקת חשמל . הפסקות חשמל יכולות להיות ממושכות.
לפני כמה שנים היתה הפסקת חשמל במשך חמישה ימים😨
זמן קציר. הכל מבשיל בשפע מסחרר. הירקות, הפירות הפרחים, הקאנביס.
יש שפע ואנשים משאירים ארגזים של תפוחים ואגסים בפתח בית הקפה מי שרוצה שיקח.
אני לומדת לשמר אוכל.
מהפירות אני מכינה ריבות
ורסק תפוחים. למרות כל מה שאספתי ורקחתי עדיין מתחת לעצים המון פרי שלא הספקתי לקטוף. האיילות, הדובים, הציפורים והצרעות יחסלו את זה תוך שבוע שבועיים.
מהעגבניות אני מכינה רסק ומצנצנת אותם. מאחסנת במזווה לימי החורף. את עגבניות השרי אני מייבשת ואז משמרת בשמן זית.
החגים מתקרבים הלוואין וחג ההודיה.יש אוירה חגיגית ואיזה ציפייה מרוגשת.
בדלעות נשתמש להכנת פמפקין פאי, מרק דלעת, ממרח דלעת.
מייבשת צמחי תבלין ,זורעת צנוניות, חסה, גזר ותרד בתקווה להספיק עוד סיבוב קצר לפני שתגיע קרה והגינה תכנס לשלב התרדמת .
אוספת זרעים לשנה הבאה.
בודקת את מצב הכוורת אם יש מספיק דבש בשביל הדבורים כדי לעבור את החורף. 🐝🐝🐝
מרפדת את הלול בקש.
אוספת אגוזים.
ואז ....מחפשת לנו חופשה לאמצע החורף במקום חם וטרופי. לזמנים שנרגיש שהחורף עמוק קר, ארוך ודי כבר!
אולי במקסיקו, הוואי, או קוסטה ריקה?
הימים הולכים ומתקצרים הלילות ארוכים וקרים ואני רוצה להשאר במיטה עד שיאיר היום במלואו.
כשאתה גר בלב הטבע, עמוק בהרים, לעונות השנה יש השפעה עצומה על החיים שלך. מה צריך לדעת? למה כדאי להתכונן? מה מספרת לנו הרוח לעת ערב? מה מלמדים אותנו העננים שנערמים בקצה ההר?
מי הנהר הולכים ומתמעטים.
וכשכל עצי האלון יהיו ערומים, רישמית יגיע החורף.❄️
עד אז אנחנו נהנים מחגיגות קציר, ארוחות ערב סביב מדורה, טיולים ביער.
לפעמים כשיורד גשם קל, והאוויר עדיין חמים, חברתי ואני שוחות באגם שהולך ומתקרר.
Four Seasons – Autumn
Autumn arrives like a gentle guest , no knocking, just quietly coming in.
It brings with it the scent of wet earth and the feeling of time passing.
The leaves shed themselves softly, without drama. What a magnificent way to say goodbye.
The days grow shorter, the light slips away quickly,
but there’s a different kind of warmth ,inner warmth, not from the sun but from the heart.
Autumn isn’t an ending ,it’s a moment of truth, a time when nature teaches us how to let go.
Now it’s autumn 🍂🍁
September. October. November.
The great heat fades, and the weather becomes interesting.
A sunny day, a cloudy day, a rainy day, and a mix of all three — sun, clouds, rain.
Rainbows always move me — the wonder of creation, pure science and magic.
All it takes is sunlight and tiny drops of water ✨
The breath catches — and in an instant, it’s all gone…
The changes in leaf color come from the diminishing light —
the tree stops producing chlorophyll, and the other pigments that were already there are revealed:
yellow, orange, and red.
The leaves aren’t painted — they simply reveal their true beauty that was hidden all summer long.
It rains, but people aren’t afraid of it.
Children get soaked to the bone, wandering in the rain, jumping into puddles, playing in the grove.
Their parents aren’t worried — they don’t tell them, “Get inside quickly! You’ll catch a cold! Oh no, your shoes are soaked!”
Mountain folk, rough and resilient, aren’t afraid of the weather —
they know how to live with it, respect nature, read its signs.
I learn from them to trust my little grandson —
to let him be free, daring, wild, and full of mud.
To trust my gut feelings, to stay awake to the subtle movements of nature that unfold every moment.
I order firewood, stack it by the house.
Take the generator out of the shed, gather flashlights, batteries, large bottles of water,
and stock up on dry food (pasta, canned goods, flour) in case of a power outage.
Power outages can last for days.
A few years ago, we had one that lasted five days 😨
It’s harvest time — everything ripens in dizzying abundance: vegetables, fruits, flowers, cannabis.
There’s plenty, and people leave boxes of apples and pears at the café entrance for anyone to take.
I’m learning to preserve food.
From the fruits I make jams and applesauce.
Even after all that picking and cooking, there’s still so much fruit left under the trees —
the deer, bears, birds, and wasps will finish it within a week or two.
From the tomatoes I make sauce and jar it, storing it in the pantry for winter days.
Cherry tomatoes I dry and preserve in olive oil.
The holidays are coming — Halloween and Thanksgiving.
There’s a festive mood and a kind of excited anticipation.
We’ll use pumpkins for pumpkin pie, pumpkin soup, pumpkin spread.
I dry herbs, plant radishes, lettuce, carrots, and spinach —
hoping for one more short round before the frost arrives and the garden goes to sleep.
I collect seeds for next year.
Check the beehive to see if there’s enough honey for the bees to get through winter 🐝🐝🐝
Line the chicken coop with straw.
Gather nuts.
And then… I start looking for a warm, tropical place for a midwinter getaway —
for those moments when the winter feels deep, cold, long, and just too much!
Maybe Mexico, Hawaii, or Costa Rica?
The days grow shorter, the nights long and cold, and I just want to stay in bed until the light fully returns.
When you live deep in nature, high in the mountains,
the seasons have a profound effect on your life.
What do we need to know? What should we prepare for?
What does the evening wind tell us?
What do the clouds teach us as they gather over the ridge?
The river waters grow thinner.
And when all the oak trees are bare — winter will have officially arrived. ❄️
Until then, we enjoy harvest celebrations, dinners around the bonfire, hikes in the forest.
Sometimes, when the rain is light and The air is still warm, my friend and I swim in the lake that’s slowly growing colder.
תגובות